אאא

קוראים אהובים ! את הטור הקודם לערב יום הכיפורים כתבתי מתוך תקווה ובניסיון למצוא מבט חיובי על כך שתקופת הקורונה אילצה אותנו לקיים את מנייני יום כיפור בתנאי שדה כאלו ואחרים. אך אגלה לכם את ליבי, כי גם בחלומותיי הוורודים לא צפיתי שהתוצאה תהיה חיובית ומעודדת!

במה דברים אמורים? התיעודיים המרגשים שהגיעו לידי העידו יותר מכל על תופעה חוצה ערים ומחוזות של מתחמי תפילות רבתיות שנערכו במקומות מפתיעים למדי, מקומות מרכזיים במדינה כמו כיכר דיזנגוף, ובמקומות מפתיעים אחרים כמו קיבוצים שונים, גם בעירנו התקיימו תפילות במרחב הציבורי כמו בכיכר אלכסנדר בשכונת ניסן ועוד.

לא אגזים אם אומר כי חלק ניכר מתוך ציבור של מאות אלפי יהודים ויהודיות זכו להשתתף בתפילות אלו בפעם הראשונה (בינתיים...) בחייהם. אין ספק כי תהפוכות תקופת הקורונה עוררה את הרגש היהודי המאמין בתוככי ליבם של רבים מעם ישראל, אך גם מהסיבה הפרקטית ביותר שהתפילה הייתה זמינה להם בתוך טווח הקילומטר, או פשוט מתחת לבית...

הנה דברים שכתב ידידי הרב שלמה רענן מארגון 'איילת השחר': "משהו מרתק קרה השנה בהרבה קיבוצים. בכל שנה אנחנו שולחים מתנדבים דתיים לערוך מניינים, בעשרות קיבוצים בחגים. השנה הם לא הגיעו, בגלל הסגר, אבל במקום להקטין את הפעילות זה רק הגדיל אותה. הקיבוצניקים תפסו אחריות ועצמאות: תלו ציליות, ערכו מניינים, למדו לנהל את התפילה. זה שלהם בדיוק כמו שזה שלנו. אני מקבל תמונות כאלה מכל רחבי הארץ". 

לדבריו המרגשים הוא צירף תמונות מרהיבות מקיבוצים קיבוץ אילון, משמר דוד, מצובה, כפר החורש ועוד ועוד...

כך לדוגמא, בעירנו חדרה, ראש העיר צביקה גנדלמן הכריז כבר לקראת ראש השנה כי "כל  העיר בית כנסת", עובדה שהתחדדה עוד יותר לקראת יום כיפור, אז יצאנו במבצע ענק ובתוך 72 שעות  חולקו לכ-100 בתי כנסת כסאות מתאימים, מערכות איוורור, ציליות, על מנת להתארגן כראוי.

יצאתי בהתפעלות, כמה זכויות נצברו ביום הכיפורים תשפ"א! כל כך הרבה יהודים זכו להתקרב ולחוות את היום הקדוש הזה, אשרי עין ראתה!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כעת, ערב חג הסוכות, אני מתמלא בתקווה, ומתעקש לראות גם כאן את הצד החיובי, הנה הסגר הנוכחי בין אם הוא יהיה נושם או לא נושם... עם ישראל חי ונושם! הסגר 'מאלץ' אותנו להישאר בטווח הבית, אין לי ספק כי יותר ויותר סוכות ייבנו בארצנו, יותר ויותר יהודים ימצאו את האפשרות להיות בצל הסוכה ומצוותיה, בל נשכח כי עצם השהייה בסוכה בכל רגע ורגע היא מצוה, ואפילו השינה בסוכה היא מצוה לכל דבר! שוב, כמה זכויות נצח יצבור עם ישראל בשנה זו בחג הסוכות!

וכאשר נשב כולנו בסוכה, נזכור את המסר אותה התורה מעבירה לנו דרכה: "צא מדירת קבע, ושב בדירת ארעי" – הלקח האקטואלי כל כך בתקופת הקורונה, כל ענייני העולם הזה שהיו נראים לנו כה קבועים וקיימים, בין רגע הכל הפך ללא רלוונטי, לא המסחר ולא טיסות טרנס אטלנטיות, לא אירועים מפוארים, ולא כינוסים רבי עוצמה, הכל בין רגע נדם, הכל מושבת עד להודעה חדשה. הלקח שאנו מפיקים מכך הוא כי כל חיי העולם הזה הם בעצם ארעיים, משתנים, חולפים. הגיע הזמן לקנות לעצמנו קנייני נצח, מצוות ומעשים טובים שיעמדו לימיננו בזה ובבא לאורך ימים ושנים טובות.

נזכור את עניין האחדות והשלום אשר הסוכה מסמלת את העניין הזה כמו שאמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת". כאשר האדם יודע את סדר העדיפויות, ונותן לענייני העולם הזה את מקומם הראוי להם ולא יותר, ממילא הוא מתאחד ומתחבר עם סביבתו, הוא משתחרר ולו במעט מהאגואיזם, הוא רואה את האחר, רוצה בטובתו. בביתו הפרטי האדם שומר על כליו וחפציו ופרטיותו. משעה שהוסרו המחיצות, והאדם מקלף מעצמו את השעבוד לחומריות ולגשמיות – שוב ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, כולם שווים לטובה.

אחים ואחיות , הבה "נתפוס" וננצור את הרגעים הגדולים. כשנשב כולנו בתוך הסוכה, ספונים בצל השכינה הקדושה כמו בתוך ענני הכבוד, נזכור כולנו שהחיים שלנו כאן בעולם הם ארעיים, ונלמד לנצל את הזמן שיש לנו כאן להיות טובים יותר, להיטיב ולהועיל, וכך נקנה לעצמנו קנייני נצח שילוו אותנו גם הרבה אחרי שהקורונה תהיה נחלת העבר.

בברכת שבת שלום  וחג שמח!